הצגתי בחלק 1 מה המשמעות הפיזית של התרגול ובחלק 2 מה משמעות שם התרגול ומה מקורו. וכעת ננסה להבין מה המשמעות התודעתית העומדת מאחורי התרגול.

החיים שלנו הם מסע.

בספר סידהרתא של הרמן הסה הוא מתאר את חייו של סידהתרא כספירלה. חוזרים שוב ושוב על אותם אירועים.

כך הם גם חיינו. אנחנו חוזרים שוב ושוב על אותם רגעים, התמודדויות. "אין חדש תחת השמש" קהלת. אך מה שכן חדש הוא הדרך בא אנו באים אל אותם הרגעים, המאורעות שמתרחשים בחיינו.

קצת כמו הברכות לשמש. יש לתרגל את אותן הברכות. 12 פעם, 24 פעם, 54 פעם או אולי אפילו 108 פעם. וכל פעם זו אותה ברכה לשמש. אולי בניואנסים קטנים שמשתנים.

רעיון החזרה המדיטטיבי בא כאן לידי ביטוי. העשייה היא לשם העשייה. אנו נתרגל לשם התרגול.

נתרגל בנוכחות מלאה. בהתבוננות מעמיקה.

ומתוך התבוננות זו השים לב כי בכל פעם שאנו מתחילים ברכה לשמש ובכל פעם שאנו מסיימים ברכה לשמש למרות שהתחלנו וסיימנו באותה נקודה על המזרון. ולמרות שהתחלנו וסיימנו באותו התנוחה- משהו השתנה. הרי לא יתכן ששתי נקודות זמן שונות תהיינה לגמרי זהות.

זהו המסע שלנו. התבוננות מעמיקה גם ברגעים הכי רפטטיביים שלנו.

מוזמנים לחלק האחרון ועל המשמעות הכי עמוקה של הברכות לשמש