הנדסה גנטית מאת מיכל נישטיין להט:

הנדסה גנטית, זהו הליך של שימוש בטכניקות DNA Recombianant לצורך שינוי גנים של יצור חי בכדי ליצור יצור חי בעל תכונות חדשות. שינוי הגנים הוא למטרות רפואיות, חקלאיות, תעשייתיות ואחרות.
בטכניקות ה- DNA Recombianant מבצעים ניתוח של ה- DNA בעזרת אנזימים, חיידקים וחומרים כימיים נוספים. בניתוח זה מוציאים חלקים של ה- DNA. את החלקים שהוצאו מחברים מחדש במקום אחר או מחליפים במקטעי DNA אחרים. וכך נוצר יצור חדש בעל מטען גנטי ותכונות גנטיות חדשות.
להבדיל מהנדסה גנטית בתהליכי הכלאה אין שחלוף גנים. כלומר אין בידוד של מקטע גן והעברתו לצמח אחר, אלא מופגשים שני מיני צמחים בעלי קרבה גנטית. בנוסף ב"פגישה" זו בין שני מיני הצמחים כל ה- DNA במלואו של כל אחד משני הצמחים מקבל ביטוי בהכלאה (לדוגמא: פומלית הכלאה בין פומלה ואשכולית).
בניגוד לכך, בהנדסה גנטית בוחרים מקטע ממערכת ביולוגית מסוימת ומחדירים אותו אפילו למערכת ביולוגית אחרת לגמרי. המטרה בהנדסה גנטית היא ליצור שינוי במערכות ביולוגיות קיימות. ואילו בהכלאה המטרה ליצור זנים חדשים. תחום ההנדסה הגנטית קם במטרה לקדם ולשפר את תחומי הרפואה, החקלאות והתעשייה.
אך למרות היתרונות שטומנת בחובה הפיתוח הגנטית, יש להנדסה גנטית סיכונים סביבתיים ובריאותיים רבים.
ראשית, טכניקות שינוי ה- DNA זהו כלי רב עוצמה שאינו מוגבל בדבר. המדען רשאי לעשות כל העולה על רוחו בלא כל גוף ביקורתי המגביל אותו. אי לכך, המדען אף יכול לשנות את מבנה ותפקוד כדור הארץ, עולם החי והמין האנושי עצמו.
שנית, תחום ההנדסה הגנטית מסכן את תהליכי האבולוציה הטבעיים המתחוללים כל הזמן על פני כדור הארץ. הן בעולם החי והן בתחום החקלאות.

להלן מספר דוגמאות לביטוי שיש להנדסה גנטית על המזונות שאנו אוכלים:

דגים:

לדגי סלמון מיוחדים הוכנסו הורמון גדילה וכך התקבל דג הגדול פי 3-15 מדגי סלמון טבעיים. בהמשך התברר כי להליך זה יש השפעה על תכונות נוספות בדגים. נמצא כי ההליך גורם לפגמים התפתחותיים כמו: חולשה וקושי להתרבות. דג זה מגודל בבריכה במידה ודג זה ישוחרר לים הוא יתרבה ויחליש את זן דגי הסלמון יתכן כי עד כדי הכחדה. בנוסף, אם דג זה ישוחרר לים הוא ישנה את המערך הביולוגי של סביבתו בים כי הוא גדול מאוד ולכן צורך יותר מזון. כלומר יש סיכוי שמינים אחרים בסביבתו יעלמו.
בנוסף, אנו כצורכי הדג בעת אכילתו צורכים את הורמוני הגדילה שניתנו לדג.

קישואים:

הנדסו זן קישואים מסוים על מנת שיהיה עמיד לוירוסים. וירוסים כידוע בעלי נטייה לשנות את המקטע הגנטי שלהם מהר מאוד. לכן, נמצא כי הקישוא המהונדס אחרי מספר שנים הותקף על ידי וירוסים הרבה יותר אלימים. כתוצאה מכך עלול זן הקישוא הזה להיכחד. חשש נוסף שקיים בהנדסה גנטית של הקישואים הוא שהקישואים יתחזקו על חשבון צמחי בר אחרים וגם כאן המערך הביולוגי ישתנה.

חלב:

בפרות מזן מסוימות שונתה המערכת ההורמונאלית על מנת שהן יפרישו יותר חלב. נמצא, כי הנזק לפרה היה עצום. המערכת ההורמונאלית שלה יצאה מאיזון, היא סבלה מדלקות בעטינים, ציסטות בשחלות והפוריות שלה ירדה. כתוצאה מכך היא קיבלה הרבה אנטיביוטיקה ונחלשה עוד יותר. יותר מכך האנטיביוטיקה שהפרה קיבלה עבר אל החלב שהופץ לשוק יחד עם תאי דם לבנים וחומרי הדלקת שבזרם הדם של הפרה.

לסיכום:

נראה כי לטבע איזון משלו.
כל ניסיון אנושי לשנות את המאזן הטבעי של היקום יגמר במהלך נגדי של היקום לנסות לחזור לסדרו. לא תמיד הטבע יצליח לחזור לקדמותו אך יתרחשו תהליכים שונים בניסיון לשמר את הקיים.
יתכן ותחום ההנדסה הגנטית קמה במטרה לקדם ולשפר. אך, נראה כי לצד היתרונות קיימים חסרונות רבים העולים בבריאותינו.

בחזרה למאמרים